מדד המחירים עולה – מחירי הדירות באמת בשינוי כיוון?

מדד המחירים לצרכן ממשיך לעלות, אך האינפלציה דווקא יורדת לשפל של כחמש שנים. במקביל, שוק הדירות מציג תמונה מורכבת:

לאחר ירידה חדה במדד מחירי הדירות, נרשמה שוב עלייה חודשית, בעוד שבחלק מהמחוזות המחירים ממשיכים לרדת.

הנתונים שפורסמו היום, 14.8.26, על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על פער מעניין בין יוקר המחיה, שכר הדירה ומחירי הדירות. אז מה באמת קורה בשוק הנדל"ן בישראל?

מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-0.3%

מדד המחירים לצרכן שפורסם היום עלה ביולי 2026 ב-0.3% לעומת חודש יוני. למרות העלייה החודשית, שיעור האינפלציה השנתי ירד מ-1.6% ל-1.5%.

הסיבה לירידה באינפלציה השנתית היא בין היתר העובדה שמדד יולי 2025, שבו נרשמה עלייה של 0.4%, יצא מהחישוב של 12 החודשים האחרונים.

שיעור אינפלציה של 1.5% הוא הנמוך ביותר זה כחמש שנים.

אילו סעיפים התייקרו ביולי?

בין הסעיפים שרשמו עליות:

• נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ: 7.5%
• הארחה, נופש וטיולים: 4.1%
• תחבורה: 1.4%
• תרבות ובידור: 1.1%
• דיור: 0.7%

מנגד, נרשמו ירידות במחירי ההלבשה וההנעלה, הירקות והפירות הטריים, הריהוט והציוד וסעיף השונות.

סעיף הדיור ממשיך להיות גורם מרכזי במדד

סעיף הדיור עלה ביולי ב-0.7% והוא בעל משקל משמעותי במדד המחירים לצרכן, 26.8%.

ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה סעיף הדיור ב-3.9%, והוא היה אחראי לכמחצית מהעלייה במדד מתחילת שנת 2026.

חשוב להבחין בין סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן לבין מדד מחירי הדירות. סעיף הדיור מתבסס בעיקר על שכר דירה, בעוד שמדד מחירי הדירות בוחן עסקאות של דירות שנמכרו בפועל.

שכר הדירה ממשיך לעלות

ביולי עלה שכר הדירה לשוכרים קיימים שחידשו חוזה ב-2.6%.

בדירות שבהן התחלפו שוכרים נרשמה עלייה של 4.7% בשכר הדירה.

הנתונים ממחישים כי גם כאשר מחירי הדירות למכירה נמצאים במגמת ירידה שנתית, שוק השכירות יכול להתנהג אחרת לחלוטין.

מחירי הדירות שוב עולים לאחר הירידה החדה

מדד מחירי הדירות רשם במאי-יוני 2026 עלייה חודשית של 0.1%, לאחר ירידה של 1% במדד בתקופה הקודמת.

גם במבט שנתי נרשמה התמתנות בקצב הירידה. מדד מחירי הדירות ירד ב-1.5% לעומת ירידה שנתית של 2% שעליה דווח קודם לכן.

עם זאת, חשוב להבין שמדד מחירי הדירות מבוסס על עסקאות שבוצעו ודווחו בפועל. לכן הוא אינו משקף בהכרח את המחירים שבהם דירות מוצעות למכירה ועדיין לא נמכרו.

מה קרה למחירי הדירות במחוזות השונים?

התמונה משתנה משמעותית מאזור לאזור.

במאי-יוני 2026 נרשמו עליות במחירי הדירות במחוזות:

• ירושלים: 1.8%
• חיפה: 1.5%
• הצפון: 0.9%
• הדרום: 0.7%

לעומת זאת, במחוז תל אביב נרשמה ירידה של 0.7%, לאחר ירידה משמעותית יותר של 2.5% בתקופה הקודמת.

במחוז המרכז נרשמה ירידה של 0.1%, לאחר ירידה של 0.3% בתקופה הקודמת.

ומה קרה במחירי הדירות במבט שנתי?

בהשוואה שנתית, הירידות נרשמו במחוזות:

• מרכז: 4.1%-
• חיפה: 1.8%-
• תל אביב: 1.7%-

לעומת זאת, במחוזות אחרים נרשמו עליות:

• ירושלים: 1.8%
• הצפון: 1.6%
• הדרום: 0.1%

כלומר, אין כיום תמונה אחידה של שוק הדירות בישראל. הפערים בין האזורים משמעותיים.

גם מחירי הדירות החדשות עברו לעלייה

מחירי הדירות החדשות רשמו במאי-יוני עלייה חודשית של 0.5%, לאחר ירידה של 0.1% בתקופה הקודמת.

עם זאת, בהשוואה שנתית הדירות החדשות עדיין זולות ב-2%.

הנתונים מצביעים על שוק שבו התמונה משתנה בין תקופה לתקופה, ולכן בחינת נתון חודשי אחד בלבד אינה בהכרח מספיקה כדי להבין את מגמת מחירי הדיור.

מחיר הדירה הממוצע בישראל הגיע לשיא

ברבעון השני של 2026 הגיע המחיר הממוצע בעסקאות למכירת דירות בכל הארץ ל-2.435 מיליון שקל.

מדובר בעלייה של 3.7% לעומת הרבעון הקודם.

בתל אביב המחיר הממוצע כבר עבר את רף 4.55 מיליון השקלים.

הנתון הזה מחדד נקודה חשובה: גם בתקופה שבה מדד מחירי הדירות מציג ירידה שנתית, מחירי העסקאות הממוצעים יכולים להגיע לרמות גבוהות.

מדד מחירי תשומה בבנייה

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ירד בחודש יולי 2026 ב-0.1% בהשוואה לחודש יוני 2026. מתחילת השנה עלה המדד ב-2.3%, ובסיכום 12 החודשים האחרונים רשם עלייה שנתית של 3.5%.

האינפלציה ממשיכה במגמת ירידה

האינפלציה בישראל הגיעה בינואר 2023 ל-5.4%, שיא של כ-15 שנה.

מאז היא נמצאת במגמת ירידה, למעט הפוגה בשנת 2024.

מאוגוסט 2025 האינפלציה נמצאת בתוך יעד האינפלציה של בנק ישראל, העומד על 1%-3%.

הירידה באינפלציה היא אחד הגורמים שאפשרו לבנק ישראל להתחיל בתהליך הורדת הריבית במשק.

מה צפוי לקרות עם הריבית?

החלטת הריבית הבאה צפויה להתקבל ב-1.9.26

בתחזית שפורסמה ביולי צפה בנק ישראל שתי הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה.

עם זאת, קיימת אי ודאות סביב ההתפתחויות שעלולות להשפיע על האינפלציה, ובהן המצב הגיאופוליטי, שער החליפין של השקל ומגבלות ההיצע במשק.

גם המדיניות הפיסקלית של הממשלה העתידית עשויה להשפיע על האינפלציה.

לפי התחזית שהוצגה, אם תתממש התוכנית להגדלת תקציב הביטחון ל-183 מיליארד שקל בשנת 2026, הדבר עשוי להוסיף כ-0.3 נקודת אחוז לאינפלציה השנתית.

ומה המשמעות עבור שוק הנדל"ן?

הנתונים האחרונים מציגים שוק מורכב.

מצד אחד, האינפלציה ירדה ל-1.5%, הרמה הנמוכה ביותר זה כחמש שנים, וסביבת האינפלציה מאפשרת לבחון המשך הורדות ריבית.

מצד שני, מחירי הדירות אינם יורדים באופן אחיד. בחלק מהמחוזות נרשמו ירידות שנתיות משמעותיות, בעוד שבמחוזות אחרים מחירי הדירות דווקא עלו.

גם שכר הדירה ממשיך לעלות, וסעיף הדיור ממשיך להיות אחד הגורמים המשמעותיים במדד המחירים לצרכן.

לכן, מי שבוחן רכישת דירה, מכירת נכס או מימון משכנתא צריך להסתכל מעבר לכותרת של "מחירי הדירות יורדים" או "מחירי הדירות עולים". הנתונים מצביעים על שוק שבו המיקום, סוג הנכס, מועד העסקה ותנאי המימון עשויים להיות משמעותיים מאוד.