הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום, 7.4.25, כצפוי להתיר את הריבית במשק על 4.5%,ובכך גם את ריבית הפריים על 6%, בפעם העשירית ברציפות. ההחלטה נובעת מהתנאים המאקרו-כלכליים והביטחוניים, והאינפלציה בישראל שממשיכה להיות מעל ליעד של הממשלה ועומדת כיום על 3.4% בשנה, בעוד היעד הממשלתי נע בין 1% ל-3%.
🔎 המשמעות: בניגוד לציפיות ולתקוות המשקיעים והציבור, הפחתת ריבית לא נראית באופק הקרוב, וכלכלנים מעריכים שהיא לא תתרחש לפחות עד חודש מאי 2025 – אם לא מאוחר יותר.
התחזית: צמיחה איטית, גרעון גבוה, ריבית גבוהה
בנק ישראל פרסם גם את תחזיות המאקרו לרבעונים הקרובים:
-
צמיחת התוצר: בשנת 2025 הצמיחה צפויה לעמוד על 3.5%, וב-2026 תרד ל-4.0% – ירידה של חצי אחוז לעומת התחזית הקודמת.
-
שיעור האינפלציה: צפויה לרדת ל-2.5% עד לרבעון הראשון של 2026.
-
הריבית בעתיד: צפויה לרדת ל-4.0% בלבד ברבעון הראשון של 2026 – ירידה איטית וזהירה.
-
הגרעון התקציבי: יעמוד על 4.2% תוצר בשנת 2025, וירד ל-2.9% תוצר ב-2026.
-
החוב הציבורי: צפוי לעמוד על 69% מהתוצר ב-2025 ו-68% ב-2026.
התחזית מתבססת על הנחה שהמלחמה בעזה תסתיים עד הרבעון השני של 2025, ולא תכלול פגיעה משמעותית בעורף, וכן על ההשפעות האפשריות של מלחמת הסחר החדשה בעולם בעקבות מכסי הייבוא עליהם הודיעה ארה"ב.
מה עם ישראל בתוך כל זה?
לפי נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ההשפעה של המכסים על ישראל צפויה להיות מתונה יחסית לעומת מדינות אחרות, אך קיימת רמת אי-ודאות גבוהה מאוד. הערכות כוללות ירידה של כ-4% בסחר העולמי עד סוף 2026, נתון שעשוי להשפיע גם על היצוא הישראלי.
התחזית כוללת גם את הכנסות המדינה מעסקת המכירה של חברת WIZ, וכן את התוספות לתקציב הביטחון שהומלצו על ידי ועדת נגל – מהלך שצפוי להכביד על הגירעון, אך נחשב הכרחי בעידן של איומים ביטחוניים.
לסיכום:
בנק ישראל בוחר לשדר יציבות וזהירות, לא ממהר להפחית ריבית למרות הלחץ הציבורי, ומעדיף לחכות לנתונים ברורים יותר על ירידת האינפלציה, התייצבות ביטחונית והתרחשות אפשרית של התאוששות עולמית. לצרכנים, המשקיעים ולוקחי המשכנתאות – זו תקופה שממשיכה לדרוש אוויר ארוך וסבלנות.